שוב בלב כבד שאני מוציא גיליון של "שמש בדואר" ובלבי ומחשבותי 21 נשמות נפקדות. הגיליון קצר מתמיד וכולל בעיקר תוכן אשר נכתב מבעוד "מועד". והוא רואה אור יותר כסוג של טראפיה אישית וגם איזה צורך "לדבר" עם המשפחה הוירטואלית שלי אשר מארחת אותי בתיבת הדוא"ל שלה.
שלא נדע צער.
אן דן דינו
שוק המחשבים האישיים רחוק מימי הזוהר שלו ודווקא עכשיו ההיצע של הטכנולוגיות הוא גדול מאי פעם.
שלושה רכיבים אחראים למחצית מעלותו של מחשב; הלוח-אם, המעבד והזיכרון. שלושתם תלויים זה בזה, ובשלושתם הייתה "אינפלציה" טכנולוגית שעלולה לבלבל את הצרכן הממוצע.
בעוד שהמנוע של הצרכן הוא שורה תחתונה קטנה ככל האפשר המכבש השיווקי של חברות הטכנולוגיה מדבר על ביצועים. גם מי שאין לו תואר במיקרו כלכלה יודע ששני דברים אלו אינם ניתנים לגישור. אז מה עושים בתקופה של "אינפלציה טכנולוגית"? מנסים להמר על הטכנולוגיה שתשרוד.
אולי תאמרו ש"הסנדלר הולך יחף" אבל אני כותב שורות אלו על מחשב בן 4 (איך שהזמן רץ), ועוד ידו נטויה. הוא יכול לעמוד בכל מטלה שהמחשבים שמהירים ממנו פי 4 אמורים לעמוד בהם, ולהריץ את המשחק בעל הדרישות הגבוהות ביותר שניתן למצוא בשוק היום. הסוד שלו? הוא נסמך על טכנולוגיה שאפשרה לשדרג אותו במקום להחליפו. אז מה הטכנולוגיה שתאפשר למחשב חדש לשרוד עוד 4 שנים פלוס? המפתח של היום הוא הזיכרון.
אינטל, לאחר השקה קצת צולעת, הצליחה לשכנע את העולם שהמעבד פנטיום 4 הוא אכן מעבד המחר. הוא עדיין כזה; מעבד המחר. יש לו יתרונות עצומים מול המתחרים שלו, אבל יתרונות אלו הם עדיין "פוטנציאלים" עבור המשתמש אשר ביצועים מיטביים מניעים אותו. הסיבה? אינטל הימרה על הזיכרון Rambus, ולקח לה שנה להודות בטעותה. בדרך, הצליחה לבלבל את שוק המחשבים האישיים ע"י פיתוח שני "ארכיטקטורות" לפנטיום 4 (423 פינים ו- 478 פינים), מניעת התמיכה בזיכרון DDRam, ותמיכה מאוחרת בזיכרון השכיח SDRam. רק לאחרונה החלה לתמוך בזיכרון DDRam, ואף להודות שהזיכרון Rambus למעשה פשט את הרגל בשוק המחשבים האישיים (אם לא מעבר לזה), ושה- DDRam יצא מנצח.
בינתיים, AMD כבשה ממנה נתח גדול בשוק המחשבים האישיים בזכות המעבד Athlon אשר הוכיח ביצועים עדיפים במחיר זול יותר, ועם היתרון הנוסף של לוחות אשר תומכות הן בזיכרון SDRam והן בזיכרון DDRam.
וזה לא נגמר כאן. מי שרכש מחשב מבוסס Celeron של אינטל אינו יכול לשדרג אותו למעבד הבכיר פנטיום מכיוון שהראשון נשען על ארכיטקטורה של 370 פינים. לאומת זאת מי שרכש מחשב מבוסס Duron (המקביל של AMD למעבד Celeron), יכול בשקט לשדרג למעבד הבכיר ללא צורך בלוח-אם חדש מכיוון שהארכיטקטורה של שני המעבדים זהה, והוא צפוי להיות כזה בשנתיים הקרובות.
משתמשי AMD אם כן יוכלו ליהנות מיכולת שדרוג לפחות בשנתיים הקרובות, ולהשמיש אגב כך את המחשב למטלות עתידיות אפילו בטווח של 4 שנים. מי שהתפתה לרכוש פנטיום 4 (או Celeron) נמצא בבעיה מכיוון שהשדרוג הבא ידמה יותר לרכישת מחשב חדש; גם מעבד, גם זיכרון וגם לוח-אם.
לא הכל אבוד למכורי אינטל; מזה כחודש שהמעבדים בעלי ארכיטקטורה של 478 פינים זכו ללוחות-אם אשר תומכות בזיכרון DDRam. הביקורות הראשונות גם מצביעות על ביצועים טובים שבטווח של כמה חודשים עלולים להחזיר את חובת ההוכחה חזרה למגרש של AMD.
אבל עד אז מעבדי Athlon ולוחות-אם בעלי צ'יפסט KT-266A יישארו כנראה בחירתם של כל מי שמחפש מחשב אשר ייתן גם ביצועים מיטביים וגם גמישות בשדרוג.
אז אם אתם רואים מודעות עם מחירים מפתים למחשב פנטיום 4 דלגו משורת המחיר למפרט. סיכוי סביר שתמצאו שם ארכיטקטורה של 423 פינים ו/או לוח שתומך רק בזיכרון Rambus או SDRam, ואלו ישאירו אתכם בלתי ניתנים לשדרוג.
מי שביצועים מיטביים אינם המפתח לרכישה ומוכן להתייחס אליה כאל רכישה לשנתיים, יכול בשקט "להשקיע" במציאות אלה ואף לשאת ולתת על המחיר הסופי מכיוון שהשוק כרגע מוצף בלוחות-אם זולים למחשבים אלה. זאת כמובן תוך ידיעה שלוח-אם זול הוא בדרך כלל "קול קורא" לבעיות בטווח של חודשים, בעיקר אם מתכוננים להעמיס על המחשב יישומים כבדים.
עבור אלו וגם אלה, אתר היום עשוי לשפוך מעט אור על מה שניתן לצפות.
תגובות? תלונות? הצעות לאתרים או תוכנות? כתבו
שלמה
