בשבועות כאלו אני מקלל את היום שבו איינשטיין המציא את חוק היחסות שהרי לולא המציאה השבוע לא היה עובר כל כך מהר.

בעוד אצלנו מנהלים מאבקי חיים ושפיות בעולם האינטרנט והטכנולוגיה השגרה ממשיכה כרגיל. משפט מיקרוסופט (פיהוק) המתמשך הצליח ליצור כותרת משנה שלא הפתיעה איש; לדברי עד מטעם "מדינות הסירוב", ובניגוד לטענת החברה, מיקרוסופט בהחלט יכולה להפריד ממערכת ההפעלה את יישומי ה- "ערך המוסף" כמו הדפדפן ונגן המדיה מבלי לפגוע במערכת ההפעלה.

כמו שהזכרתי בגיליון קודם עובדה זאת הוכחה כבר עם יציאת חלונות 98 כאשר מתכנת אוסטרלי הוציא את 98Lite אשר מנתקת בחלונות 98 ומילניום את האינטגרציה עם האינטרנט ויוצרת אגב כך חלונות קלה יותר, מהירה יותר ויציבה יותר.

בעיית היציבות של חלונות אינו דבר חדש כמובן. במדינת ויסקונסין בארה"ב לקוח שמחשבו החדש ביקר במעבדת השירות של חנות מחשבים יותר מאשר בביתו שלו ליווה אותו לדרכו האחרונה לעיניהם המשתאות של לקוחות החנות; הוא ריסק אותה על רצפת החנות בעזרת פטיש 5 קילו...

תקרית זאת אבל איננה הסיבה לכך שמיקרוסופט ביטלה בשעה טובה את "סופת ברד"; אסטרטגיית האינטרנט שהייתה אמורה לאפשר לנו לרכוש מוצרים ושירותים באינטרנט בביטחון גמור. כיצד? בכך שהמידע אישי ובכלל זה מספרי כרטיסי האשראי שלנו יאופסנו בבטחה אצל מיקרוסופט, ורכישות מ"שותפי" התוכנית היו מתבצעות היישר משרתי מיקרוסופט המאובטחים לעלא ולעלא. הייתכן ששותפיה הפוטנציאלים של מיקרוסופט לא היו משוכנעים באמיתות הסיפא של המשפט האחרון?!..

חסידי איכות הסביבה התבשרו על חדשות טובות השבוע מכוונו של הפרלמנט האירופאי; בשנת 2005 ייכנס לתוקפו חוק אשר יחייב שמכשירים אלקטרונים ובכללם מחשבים אישיים ייבנו מחומרים ברי מחזור. זה כמובן לא ישפיע על בעיית המחזור של שפכים עירוניים אבל שימוש באסלה כזאת (זהירות סאטירה) אולי יקדם מחשבה מקורית גם בעניין זה.

כוח הלוח

בעולם התחרותי של בניית מחשבים, הסביבה התחרותית בשילוב של שוק "רך" הביאה להצע של מחשבים במחירים זולים מאי פעם. הצעות מפתות של מחשבים עם מעבדים חזקים ומסך גדול, וכל זה בתשלומים "נוחים", מעטרות את העיתונים ומעודדות רכישה. במקרים רבים מדי מה שמוכרים הוא לא יותר מאשליה; מספרים ומותגים.

מי שמעולם לא נפל בפח של המודעה המבטיחה ולא מקיימת לא קרא עיתונים בעשורים האחרונים. כותרת מפתה, מחיר מפתה, תמונה מפתה, ובדמיון של הקונה המחשב כבר עולה במהירות הבזק, מבצע כל פעולה כמעת לפני ההקלקה על העכבר, ממש "מנחש" את רצוננו. המציאות כמובן מתבררת כשונה. אז ממה זה נובע?

גם במחירים של המחשבים הזולים ביותר מדובר בהוצאה לא מבוטלת. יתרה מזאת; המחשב מאבד מערכו במהירות, ומעבר למחיר הרכישה יש נטייה לשכוח שבמרבית המקרים יהיה צורך בטיפול מזדמן. אפילו אם טיפול זה נערך במסגרת האחריות של היצרן, מדובר במטרד של הובלת המחשב למעבדה וממנה עם אובדן הזמן שכרוך בכך, אובדן "ימי מחשב" לתקופה שעלולה להיות של ימים (במקרה קיצוני שמעתי על חודשיים), שלא לדבר על מקרים שבהם הלקוח נאלץ לשלם עבור תיקון תקלה ש- "איננה כלולה באחריות".

על מנת להגיע למחיר אטרקטיבי מאד, היצרן חייב לבצע "קיצורי דרך" בבחירת רכיבי החומרה שיותקנו במחשב. במקרים שבהם המחשב ישרת רק מטלות כמו עיבוד תמלילים ואינטרנט, השימוש ברכיבים מדרגה שניה או שלישית עשויים שלא להיות גלויים לעיני המשתמש. אך תטילו על מחשב כזה מטלה כמו משחק תלת-ממד רציני, עיבוד תמונה ממוחשב או עריכת ווידאו והחסרונות של מחשב כזה יתגלו במהרה.

באתר הראשי כתבתי אודות "רכישה חכמה" אך לנוכח פניות לא מעטות של חברי רשימת התפוצה החלטתי להקדיש עוד "דיו וירטואלי" לעניין.

אחד הרכיבים המשמעותיים ביותר במחשב הוא הלוח-אם. רכיב זה הוא לא פחות מאשר "מערכת העצבים" של המחשב. כמו שמערכת העצבים שלנו אחראית להעברת מידע בגוף, כן הלוח-אם במחשב. הוא אחראי למעבר המידע בין כל רכיבי המחשב הפנימיים וההיקפיים ואיכותו לפיכך היא משמעותית ביותר בכל הנוגע למהירות המחשב ויציבותו.

חשיבותו של איכות הלוח היא עד כדי כך רבה שמחשב עם לוח אם טוב עשוי להיות מהיר יותר ויציב יותר מאשר מחשב עם לוח-אם זול בעל מעבד מהיר יותר, ואפילו בהרבה.

בניגוד למעבד, רכיב זה ניתן לרכישה ברמות מחיר רבות, שההבדל ביניהם יכול להגיע למאות שקלים. לא צריך להיות גאון בכדי לנחש באיזה רמת מחיר נמצאים הלוחות שמותקנים במחשבים בעלי המחיר האטרקטיבי...

אבל הסיפור לא נגמר כאן. דיברתי על "מספרים ומותגים" נכון?

מהפסקאות הקודמות ניתן ישר להקיש לגבי חלק מעניין המספרים; מעבד עם מהירות שעון של 1600 מגהרץ (פנטיום 1.6 לדוגמה) נשמע ממש מהיר אבל בשילוב עם לוח-אם זול הוא עלול להציג ביצועים שאינם עולים על מעבד איטי בהרבה.

בנוסף, הלוח-אם קובע את טכנולוגיית הזיכרון שבו ייעשה שימוש. מהירות הזיכרון הסטנדרטי של היום היא 133 מגהרץ. הבעיה היא שזיכרון זה מתחלף במהירות בזיכרון במהירות כפולה של 266 מגהרץ, כשמהירויות זיכרון גבוהות יותר כבר נמצאות בשוק. יצרני הזיכרון היום מקדישים כבר מעל 30% מהיכולת שלהם לייצור זיכרון 266.

הרוב המכריע של מחשבים זולים מוצעים עם לוחות אשר תומכים רק במהירות 133 מגהרץ. אז אמנם אין כל פסול ברכישה של מחשב כזה אך צריך לקחת בחשבון ששדרוג עתידי של רכיבים במחשב כזה לא יאפשר ניצול מיטבי של יכולות הרכיבים החדשים. הסיבה? הרכיבים אשר מיוצרים כבר היום מתוכננים לנצל את המהירויות הגבוהות יותר וביצועיהם יוגבלו למהירות של הזיכרון הישן.

טוב, אז הסתבכנו קצת עם מהירויות שעון וזיכרון והגיע זמן להרגע עם משהו פשוט יותר כמו "מותגים".

רכישה של מחשב "מותג" בהזדמנות אינו בהכרח מבטיח חוויית מחשוב מעולם אחר. אבל כאן צריך לעשות אבחנה בין מותג בינלאומי כמו IBM או Compaq שמוצריהם מיובאים לבין יצרן מקומי עם שם "מותג" כמו Newron שמרכיב מחשבים בזיכיון. במקרה הראשון הסבירות שהמחשב יעבוד כמצופה הוא רב לאין ארוך מאשר התוצרת המקומית שאינה חייבת לעמוד בביקורות האיכות של היצרנים הרב-לאומיים. אם זאת ההצע של מחשבים של יצרנים רב-לאומיים מתרכז בעיקר בשוק של המחשבים הניידים והרוב המכריע של המחשבים השולחניים מיוצר ע"י יצרנים מקומיים וחנויות מחשב.

מחשבי "פס הייצור" המקומי אינם "רעים" לכשעצמם וניתן למצוא ביניהם דגמים ראויים. אבל מרבית המחשבים שמתפרסמים במחירים זולים דורשים מידה של שיקול דעת ותהייה, כי המחיר המפתה מסגיר מגבלות שמקורן בדרך כלל באיכות הרכיבים הפנימיים כשבראשם הלוח-אם. המגבלה עלולה להתבטא בלוח של יצרן מדרגה נמוכה, לוח מדגם ישן, לוח אשר תומך בטכנולוגיה יוצאת, לוח שמוגבל באפשרויות השדרוג שלו ו/או לוח אשר מובנים בו רכיבים נוספים כמו כרטיס/מאיץ מסך ו/או מודם. זה האחרון יגזול משאבי זיכרון רבים מהמחשב וישפיע על מהירות המחשב ויציבותו, בעיקר במצבים של יישומים בעלי דרישות גבוהות שביניהם ניתן למנות את משחקי המחשב החדשים. שימוש בלוח-אם כזה דומה להוספה של מזגן לרכב עם מנוע קטן; עד התקנת המזגן הוא שד אבל לאחר מכן הוא מתעייף במהירות...

אין בזה לפסול רכישה של מחשב כזה אבל כדאי לדעת למה נכנסים לפני שמגהצים את כרטיס האשראי.

בשבוע הבא אגע ברכיב היקר ביותר של ציוד היקפי ואשר אינו מקבל את ההתייחסות הראויה; המסך. רכיב זה נוטה להמכר אף הוא בעזרת מספרים ומותגים וגם בו רב הנסתר על הגלוי. עד אז שיהיה לכולנו יום עצמאות שקט ופטריוטי, ואם אפשר גם להנות מה טוב.

תגובות? תלונות? הצעות לאתרים או תוכנות? כתבו

שלמה

המחשב מתמלא כמעת מעצמו בעשרות קבצים שאינם משרתים כל מטרה למעט גזילת מקום בדיסק ופיצול קבצים אחרים. הקבצים הנ"ל הנם בדרך כלל שאריות של תוכנות התקנה וקבצים זמניים שתועלתם נגמרה אך התוכנה שיצרה אותם "התעצלה" למחקם.

HDCleaner ידאג לשאיבת האבק הדיגיטלי שקבצים אלה מהווים בדיסק. ממשק פשוט מאפשר לנווט בתוכנה ולהגדיר בקלות את פעילות התוכנה; סוגי קבצים למחיקה, כוננים אשר יסרקו למציאת קבצים למחיקה, תיקיות אשר מתוכן לא ימחקו קבצים ועוד. ניתן לטפל גם בקובצי האינטרנט הזמניים ואפילו לשחזר קבצים שנמחקו בטעות.

התוכנה דורשת קובץ מערכת בשם shell32.dll מגרסה 4.71 ומעלה, אשר סביר שנמצאת במחשב אם גרסת הדפדפן שלכם היא 4.01 ומעלה.

באתר המחבר ניתן למצוא תוכנות נוספות שכדאי לתהות על קנקנם.

התוכנה עובדת בחלונות מכל הטעמים כולל XP
גודל הקובץ: 2.31 מ"ב
לאתר המחבר: http://www.zsoftware.de/hdcleaner_e.htm
להורדת התוכנה: http://home.t-online.de/home/downloadfiles/HDCleaner.exe
תמונת מסך: http://www.zsoftware.de/shot/hdcleaner1_e.gif

www.dpchallenge.com

אם חשבתם להצטרף לעולם של הצילום הדיגיטלי או רכשתם כבר מצלמה דיגיטלית ומחפשים השראה ואתגר, אתר זה עשוי להאיץ את זרימת המיצים היצירתיים שלכם.

DPChallenge הוא אתר חדש אשר מאתגר את חבריו בנושא חדש כל 10 ימים בעזרת "תחרות" מבוססת נושא. חברים רשומים מעבירים את צילומיהם לאתר ונותנים ציון לעבודות של שאר המשתתפים. הפרס הוא וירטואלי לחלוטין; ההרגשה הטובה שמשתלטת על מי שצילומו קיבל את הציון הגבוה ביותר.

למרות היותו חדש יחסית האתר כבר משך אליו מספיק חובבי צילום ברמה טובה והצילומים המוצגים בהחלט מעניינים. לתחרות הנוכחית כבר הוגשו מעל שמונים צילומים.

הגישה לאתר היא חופשית וניתן להנות מצילומים של תחרויות קודמות אך הגישה לפורומים וההשתתפות בתחרויות או בבחירת הצילומים המנצחים כרוכים בהרשמה נטולת כאבים - חינם.

אני יודע שבין חברי הרשימה ישנם כאלו אשר היצירה קרובה ללבם והצילום הדיגיטלי מתלבש על המחשב כמו כפפה על יד, אז אם חכיתם לדבר מה שידרבן אתכם אתר זה עשוי לעשות בדיוק את הנ"ל.

 

מודם כמובן מאפשר תקשורת בין מחשבים דרך קווי טלפון בכך שהוא ממיר את המידע הדיגיטלי מהמחשב השולח לאותות "דמויי קול" אנלוגים, ומשחזר אותם בצד המקבל.

במודמים המסורתיים ההמרה מבוצעת ע"י מעבד אותות שקיים על גבי המודם עצמו. במודמים המותקנים במרבית המחשבים הנרכשים כיום ההמרה מבוצעת בעזרת המעבד של המחשב בזכות תוכנה - מנהל ההתקן של המודם. מכיוון שמודמים מסוג זה תוכננו לעבוד תחת מערכת ההפעלה חלונות, ובמרבית המקרים אינם עובדים במערכות הפעלה אחרות, השם שניתן למודמים הללו הוא Windows Modem או בקיצור Winmodem.

מודם חלונות הוא מודם תוכנה, והעדר מעבד אותות מאפשר ליצרם במחירים זולים בהרבה ממודם מסורתי. החסרון שלהם הוא בכך שהשימוש במעבד של המחשב לביצוע העבודה ובתוכנה שעולה ביחד עם מערכת ההפעלה, גוזלים משאבי מחשב. החדשות הטובות הם שעוצמת המעבדים המודרנים מצליחה להסוות חסרון זה מעיני המשתמש הרגיל.

מי שמעוניין בכל זאת להפיק את המקסימום ממשאבי המעבד והזיכרון במחשב מבוסס חלונות עלול לחשוב פעמיים כשיתברר לו שמודם חומרה יעלה כמה מאות שקלים. עדיף כבר להשאר עם מודם תוכנה ולרכוש עוד זיכרון כפיצוי...

 

באחד הגיליונות הקודמים של "שמש בדואר" סיפרתי על קיצור דרך שמונע את הקלדת כתובת אינטרנט מלאה בשורת הכתובת של הדפדפן. מספיק להקליד את שם האתר, לדוגמה shemeshpc, וללחוץ על "Ctrl" פלוס "Enter", והכתובת המלאה תופיע אוטומטית, בתנאי שהסיומת הרצויה היא "com".

בעלי חלונות XP בעברית יכולים לבצע את הקיצור הנ"ל ולקבל השלמה אוטומטית של הסיומת ל- "co.il".

מי שמקליד באנגלית נורא לאט וגולש הרבה באינטרנט יזכה בדרך זאת בשעות גלישה נוספות כל שנה...