בשבועות כאלו אני מקלל את היום שבו איינשטיין המציא את חוק היחסות שהרי לולא המציאה השבוע לא היה עובר כל כך מהר.
בעוד אצלנו מנהלים מאבקי חיים ושפיות בעולם האינטרנט והטכנולוגיה השגרה ממשיכה כרגיל. משפט מיקרוסופט (פיהוק) המתמשך הצליח ליצור כותרת משנה שלא הפתיעה איש; לדברי עד מטעם "מדינות הסירוב", ובניגוד לטענת החברה, מיקרוסופט בהחלט יכולה להפריד ממערכת ההפעלה את יישומי ה- "ערך המוסף" כמו הדפדפן ונגן המדיה מבלי לפגוע במערכת ההפעלה.
כמו שהזכרתי בגיליון קודם עובדה זאת הוכחה כבר עם יציאת חלונות 98 כאשר מתכנת אוסטרלי הוציא את 98Lite אשר מנתקת בחלונות 98 ומילניום את האינטגרציה עם האינטרנט ויוצרת אגב כך חלונות קלה יותר, מהירה יותר ויציבה יותר.
בעיית היציבות של חלונות אינו דבר חדש כמובן. במדינת ויסקונסין בארה"ב לקוח שמחשבו החדש ביקר במעבדת השירות של חנות מחשבים יותר מאשר בביתו שלו ליווה אותו לדרכו האחרונה לעיניהם המשתאות של לקוחות החנות; הוא ריסק אותה על רצפת החנות בעזרת פטיש 5 קילו...
תקרית זאת אבל איננה הסיבה לכך שמיקרוסופט ביטלה בשעה טובה את "סופת ברד"; אסטרטגיית האינטרנט שהייתה אמורה לאפשר לנו לרכוש מוצרים ושירותים באינטרנט בביטחון גמור. כיצד? בכך שהמידע אישי ובכלל זה מספרי כרטיסי האשראי שלנו יאופסנו בבטחה אצל מיקרוסופט, ורכישות מ"שותפי" התוכנית היו מתבצעות היישר משרתי מיקרוסופט המאובטחים לעלא ולעלא. הייתכן ששותפיה הפוטנציאלים של מיקרוסופט לא היו משוכנעים באמיתות הסיפא של המשפט האחרון?!..
חסידי איכות הסביבה התבשרו על חדשות טובות השבוע מכוונו של הפרלמנט האירופאי; בשנת 2005 ייכנס לתוקפו חוק אשר יחייב שמכשירים אלקטרונים ובכללם מחשבים אישיים ייבנו מחומרים ברי מחזור. זה כמובן לא ישפיע על בעיית המחזור של שפכים עירוניים אבל
שימוש באסלה כזאת (זהירות סאטירה) אולי יקדם מחשבה מקורית גם בעניין זה.
כוח הלוח
בעולם התחרותי של בניית מחשבים, הסביבה התחרותית בשילוב של שוק "רך" הביאה להצע של מחשבים במחירים זולים מאי פעם. הצעות מפתות של מחשבים עם מעבדים חזקים ומסך גדול, וכל זה בתשלומים "נוחים", מעטרות את העיתונים ומעודדות רכישה. במקרים רבים מדי מה שמוכרים הוא לא יותר מאשליה; מספרים ומותגים.
מי שמעולם לא נפל בפח של המודעה המבטיחה ולא מקיימת לא קרא עיתונים בעשורים האחרונים. כותרת מפתה, מחיר מפתה, תמונה מפתה, ובדמיון של הקונה המחשב כבר עולה במהירות הבזק, מבצע כל פעולה כמעת לפני ההקלקה על העכבר, ממש "מנחש" את רצוננו. המציאות כמובן מתבררת כשונה. אז ממה זה נובע?
גם במחירים של המחשבים הזולים ביותר מדובר בהוצאה לא מבוטלת. יתרה מזאת; המחשב מאבד מערכו במהירות, ומעבר למחיר הרכישה יש נטייה לשכוח שבמרבית המקרים יהיה צורך בטיפול מזדמן. אפילו אם טיפול זה נערך במסגרת האחריות של היצרן, מדובר במטרד של הובלת המחשב למעבדה וממנה עם אובדן הזמן שכרוך בכך, אובדן "ימי מחשב" לתקופה שעלולה להיות של ימים (במקרה קיצוני שמעתי על חודשיים), שלא לדבר על מקרים שבהם הלקוח נאלץ לשלם עבור תיקון תקלה ש- "איננה כלולה באחריות".
על מנת להגיע למחיר אטרקטיבי מאד, היצרן חייב לבצע "קיצורי דרך" בבחירת רכיבי החומרה שיותקנו במחשב. במקרים שבהם המחשב ישרת רק מטלות כמו עיבוד תמלילים ואינטרנט, השימוש ברכיבים מדרגה שניה או שלישית עשויים שלא להיות גלויים לעיני המשתמש. אך תטילו על מחשב כזה מטלה כמו משחק תלת-ממד רציני, עיבוד תמונה ממוחשב או עריכת ווידאו והחסרונות של מחשב כזה יתגלו במהרה.
באתר הראשי כתבתי אודות "רכישה חכמה" אך לנוכח פניות לא מעטות של חברי רשימת התפוצה החלטתי להקדיש עוד "דיו וירטואלי" לעניין.
אחד הרכיבים המשמעותיים ביותר במחשב הוא הלוח-אם. רכיב זה הוא לא פחות מאשר "מערכת העצבים" של המחשב. כמו שמערכת העצבים שלנו אחראית להעברת מידע בגוף, כן הלוח-אם במחשב. הוא אחראי למעבר המידע בין כל רכיבי המחשב הפנימיים וההיקפיים ואיכותו לפיכך היא משמעותית ביותר בכל הנוגע למהירות המחשב ויציבותו.
חשיבותו של איכות הלוח היא עד כדי כך רבה שמחשב עם לוח אם טוב עשוי להיות מהיר יותר ויציב יותר מאשר מחשב עם לוח-אם זול בעל מעבד מהיר יותר, ואפילו בהרבה.
בניגוד למעבד, רכיב זה ניתן לרכישה ברמות מחיר רבות, שההבדל ביניהם יכול להגיע למאות שקלים. לא צריך להיות גאון בכדי לנחש באיזה רמת מחיר נמצאים הלוחות שמותקנים במחשבים בעלי המחיר האטרקטיבי...
אבל הסיפור לא נגמר כאן. דיברתי על "מספרים ומותגים" נכון?
מהפסקאות הקודמות ניתן ישר להקיש לגבי חלק מעניין המספרים; מעבד עם מהירות שעון של 1600 מגהרץ (פנטיום 1.6 לדוגמה) נשמע ממש מהיר אבל בשילוב עם לוח-אם זול הוא עלול להציג ביצועים שאינם עולים על מעבד איטי בהרבה.
בנוסף, הלוח-אם קובע את טכנולוגיית הזיכרון שבו ייעשה שימוש. מהירות הזיכרון הסטנדרטי של היום היא 133 מגהרץ. הבעיה היא שזיכרון זה מתחלף במהירות בזיכרון במהירות כפולה של 266 מגהרץ, כשמהירויות זיכרון גבוהות יותר כבר נמצאות בשוק. יצרני הזיכרון היום מקדישים כבר מעל 30% מהיכולת שלהם לייצור זיכרון 266.
מקבץ שמש 
סנדוויץ' היי-טק האם הייתם אוכלים סנדוויץ' בן שלוש שנים שהוחזק בתנאי חום של 26 מעלות? צבא ארה"ב פיתח "סנדוויץ' קרב" אשר יספק לחיילים "אוכל הליכה" וששרידותו במצב טרי הוא של 3 שנים. הסנדוויצ'ים הנ"ל נקראים "סנדוויצ'י כיס", הם נוסו עם עוף ונקניק וקבלו ציון "מתקבל על הדעת" משפני הניסוי הקרביים. מקריאת מאמר זה הסתבר לי שפתרונות מזון נוספים שמקורם במחקר צבאי נמצאים בשימוש יום יומי, כמו קפה נמס גבישי וגבינה מותכת. הסנדוויצ'ים אמורים להכנס לשירות פעיל בשנת 2004 ואליהם יצטרפו פיצה כיס, בייגל ממולא גבינה ועוד.
משחיתים ברינה אבטחת אתרי אינטרנט איננו משחק ילדים אבל הנוער הוא הוא הגורם מספר אחד לפריצה לאתרים והשחתתם. alldas.org עוקב כבר שנים אחרי השחתת אתרי אינטרנט ומקיים אתר אשר מכיל רישום של "תעלולים" אלה, סטטיסטיקה נרחבת של משחיתים בודדים ומאורגנים, וארכיון עם "צילומים" של האתרים המושחתים. מאז שהחל מבצע "חומת אש" האקר בעל הכינוי "הלוחם המצרי" החליט להביע את מחאתו למבצע ע"י פריצה לאתרים ישראלים והשחתתם. ניתן להתרשם ממעשה ידיו דרך עמוד זה אשר רווי בקישוריות לאתרים בעלי סיומת "co.il".
היסטוריה במצולות ללא שום קשר למחשבים או אינטרנט ורק בגלל חיבתי להיסטוריה החלטתי לשתף אתכם בגילוי זה. מול חופיה הדרום-מזרחיים של הודו צוללנים גילו מה שנראה כעיר עתיקה שצללה לה למצולות. צוללנים מאנגליה והודו צללו בעקבות סיפורי פולקלור אודות אודות עיר כל כך יפה שהאלים קנאו בה והחריבו אותה ביום אחד בעזרת מבול. התגלית משתרעת על פני קילומטרים רבים ומדענים מדברים על האפשרות שהעיר נחרבה בתקופת הקרח, מה שעשוי להצביע על עיר בת 5000 שנה. שלא תגידו שאני לא מנסה להרחיב את ההשכלה הכללית שלכם...
הצטרפו לרשימת התפוצה:
ותקבלו את שמש בדואר מידי שבוע.
עוד שעשוע גם מי שמחפש שלג חושב פעמיים בימים אלה אם לנסוע לכוון החרמון. אז זה אומנם לא תחליף למרוץ מזחלות בשלג אמיתי אבל משחק זה עשוי להסיט את המחשבות לזמן מה ממה שקורה בצפון ובכלל. ניתן לשחק את המשחק "online" או להוריד אותו ולשחק אותו במחשב.
|
|