למרות חשיבות המסך, תשומת הלב שהוא מעורר היא קטנה. מי שמשתמש במחשב רק באופן מזדמן סביר שהאיכות הכוללת של המחשב איננה מטרידה אותו יותר מדי; גם מחשב "רגיל" יבצע בדרך כלל מטלות "רגילות" בצורה מתקבלת על הדעת מבלי להתקע או להתלונן יותר מדי. אבל מי שהמחשב עבורו הוא כלי עבודה או שמבלה שעות רבות בשבוע מול משחקי מחשב עלול למצוא שהוא מזיק לבריאותו על מנת לחסוך שקלים.
ככלל, איכות התצוגה נמדדת במונחים של "גודל נקודה" ו- "קצב ריענון". שטח הצפייה של המסך, להבדיל מגודל המסך, חשוב בעיקר מטעמי נוחיות בעבודה ואינו מדד לאיכות. משני מאפייני האיכות, קצב הריענון הוא המשמעותי ביותר לחוויית המחשוב ולתקינות הראיה.
אזהרה (!!): ההסבר המגיע כולל מינוח טכני אשר עלול לנסות ולהניע משאבי חשיבה חלודים. במידת הצורך יש לחזור על הכתוב מספר פעמים לפני שנכנעים ועוברים למשחק סתמי וממכר...כל מסך בנוי משכבה מאד צפופה של צבענים זרחניים, אשר למען פשטות ההסבר מתקבצים למשולשים של צבעי היסוד; אדום, ירוק וכחול. צבענים זרחניים אלה המכונים "פוספורים" יוצרים את התמונה הנראית. הפוספורים "נצבעים" כאשר אלקטרונים פוגעים בהם.
מבלי להכנס ליותר מדי פרטים טכנים, "גודל הנקודה" הוא המרחק בין מרכזי המשולשים הנ"ל. כעקרון, ככל שגודל הנקודה קטן יותר גם החדות של התמונה תהיה טובה יותר. הבעיה עם הכללה זאת היא שקיימות ארבע שיטות לייצור מסכים וכל אחת יוצרת את ה"שלשות" הללו בצורה שונה. בגלל זה, מסך אשר מצוין עליו שהוא בעל גודל נקודה של 0.25 עשוי להראות חד יותר ממסך אשר מפרסם את עצמו כבעל גודל נקודה של 0.20. מאחר שצריך להיות בעל ידע בטכנולוגיית מסכים על מנת לדעת איזה מסך עדיף ברמת מחיר זהה עדיף להסתכל על קצב הריענון כמדד אמין יותר לגבי איכות המסך.
כל המסכים בימנו יכולים לעבוד ברזולוציות שונות. מסך שעובד ברזולוציה של 600x800 בונה את התמונה מ- 600 שורות שכל אחת מהן מורכבת מ- 800 פיקסלים. על מנת ליצור את התמונה, אלקטרונים "נורים" לעבר הפוספורים אשר מרכיבים את הפיקסלים. כל שורה "נצבעת" בעזרת האלקטרונים בנפרד ובמהירות אדירה. הקצב שבו כל המסך "נצבע" מחדש הוא "קצב הריענון".
קצב הריענון נמדד בתדירות, ומכאן המונח הרץ כסימון לקצב ריענון. מסך שמתרענן בקצב של 85 הרץ למעשה "מציג" את המסך 85 פעמים בשניה. קצב הריענון תלוי מאד בגודל המסך וברזולוצית העבודה. ככל שרזולוצית העבודה גדולה יותר, כך עורך יותר זמן "לצבוע" את המסך, וכנ"ל ככל שעולה גודל המסך .
על מנת למנוע "עייפות צפייה" מקובל היום שקצב ריענון של 75 הרץ (פעמים בשניה שהמסך מתרענן) הוא קצב סביר. בקצב הזה לא יראה "ריצוד" של התמונה; סימפטום של מחזור "צביעה" חדש של המסך. 60 הרץ עשוי "להראות" כמספק תמונה ללא ריצוד, אך שהיה ארוכה מול מסך כזה בהחלט עלולה להסתיים בכאב ראש "בלתי מובן". יש שאומרים שגם בקצב ריענון של 75 הרץ מעייף אותם.
כתבתי שקצב הריענון תלוי ברזולוצית העבודה, נכון? כאן גם טמון תרגיל שיווקי בו משתמשים בוני מערכות על מנת לצוד את עיניהם של רוכשים תמימים. מפרסמים מחשב עם מסך גדול במחיר חסר תקדים. אז היכן התרגיל? סביר מאד שלקצב הריענון של המסך יש יד בכך. אם המסך יאפשר לנו לעבוד רק ברזולוציה של 600x800 בקצב ריענון שלא יגרום לנו לרצות לעזוב את המסך אחרי דקות מעטות, עדיף כבר מסך קטן יותר שיתן לנו קצב ריענון גבוה יותר ברזולוציה גבוהה יותר.
צריך לזכור שבכל מסך ככל שרזולוציית העבודה גדלה כך קצב הריענון קטן. מסך שנותן לנו קצב ריענון של 85 הרץ ברזולוציה של 600x800 יתן לנו קצב ריענון של 55 הרץ בלבד ברזולוציה של 1024x1280, גם אם יצרן המחשב מבטיח לנו שהרזולוציה הזאת ניתנת להשגה...
אין ארוחות חינם, ומסך טוב אמנם עולה יותר אבל הוא מחזיר את ההשקעה בעיניים בריאות, עבודה מול המחשב ללא כאבי ראש, הנאה רבה יותר ופריון-עבודה.
תגובות? תלונות? הצעות לאתרים או תוכנות? כתבו
שלמה


