אני מניח שבניגוד למנהגי סביבת הלבוש החופשית של מיקרוסופט, ביל גייטס יוציא מחר חליפה מהארון. הסיבה? בפעם הראשונה מאז החל משפט מיקרוסופט הוא יופיע כעד. במהלך המשפט הוא אכן דיבר אך נוכחותו התבטאה בהופעה "וירטואלית" בדמותה של הודעה מוקלטת.

ספק אם עדותו תרעיש עולמות; את זה, בקטן, הצליחו לעשות בשבוע שעבר שני עדים "לא משוחדים" אשר נאלצו להודות בחקירה נגדית שטיעוניהם לקולא בגזירת העונש על החברה אינה נקיה לחלוטין משיקולים לא ענייניים - שניהם חבים חלק מפרנסתם לכסף שמקורו במיקרוסופט...

תהיה התוצאה מה שתהיה, אנחנו עדיין תלויים בחלונות על כל מחדליה, וככותבי ימין-לשמאל אין באופק הקרוב תחליף פוטנציאלי שיוכל להחליפה, לפחות בכל הנוגע לתוכנות משרדיות. התמיכה של לינוקס בעברית עדיין צולעת, ההתקדמות ב"גיור" תוכנת המשרד Star Office של Sun מדשדשת, וגם אם וכאשר היא תושלם ותאפשר יבוא ויצוא מסמכים "תואמי" אופיס, ישראל "שייכת" לחלונות וקשה לראות מאות אלפי ישראלים שוברים את השיניים בלינוקס רק על מנת להחזיק ברשיון חוקי לתוכנה משרדית או למערכת הפעלה...

עבור ארגונים העניין שונה בתכלית. כבר סיפרתי על LindowsOS אשר גרסת בטא שניה שלה כבר יצאה. מערכת לינוקס זאת מאפשרת כבר להפעיל חלק מתוכנות אופיס, ומבטיחה שתוכנות רבות אחרות שנכתבו עבור חלונות עתידות להתווסף לרשימה.

חברה אחרת בשם CodeWeavers יצאה עם תוכנה בשם Crossover Office אשר מאפשרת אף היא להתקין את מרבית תוכנות אופיס היישר למחשב הפועל תחת לינוקס, ואף היא מבטיחה תמיכה בתוכנות רבות אחרות בעתיד. הבעיה שנשארת היא כמובן תמיכה בעברית אבל כשזאת סוף סוף תפטר ארגונים רבים עשויים בהחלט לתת לשיקולים כלכליים לדבר.

בואו נעשה את החשבון יחד; לשלם למיקרוסופט מדי שנה דמי רישוי בסדר גודל של מאות ש"ח על כל מחשב עם חלונות פלוס אופיס, או לשלם אפס על מערכת ההפעלה, כ-250 ש"ח חד-פעמי עבור כל התקנה של תוכנה משרדית כשאת שניהם במשך שנים ניתן לשדרג בחינם או כמעט חינם? אפילו שווה לשלוח כל עובד (ובני ביתו) לקורס בסיסי בלינוקס במחירים האלה.

המשותף לכל היישומים המתחרים אינו רק במחירם הנמוך לאין ארוך ממוצרי מיקרוסופט אלא גם בהתעקשותם להיקרא "אלטרנטיבות", שהרי אין "תחליף" למיקרוסופט...

אבל במישור שקרוב הרבה יותר "לבית" ישנן חדשות טובות; "Mozilla.org" יצאה עם גרסת "מועמד הפצה 1" לגרסת הדפדפן שלה - "אלטרנטיבה" לאקספלורר של מיקרוסופט. רק רגע אחד, לאקספלורר יש מנהל הורדות מובנה? או מנהל סיסמאות מובנה? או מנהל עוגיות או תוכנת IRC או...? אני חייב לומר שאני עדיין מופתע מהעושר של דפדפן זה. אבל מה עם תמיכה בעברית? אפשר לסכם זאת עם מלה קטנה בשפה העברית; יש. ניסיתי אתרים בעברית ויזואלית ולוגית ואת כולן הדפדפן הציג כהלכה.

יש כמובן גם תוכנת דוא"ל אותה טרם הספקתי לחקור אבל העברית בה היא שפה תקנית אותה ניתן לבחור מבין רשימת השפות הנתמכות. מי שחיכה לדפדפן "דמוי" נטסקייפ אבל שמתנהל יפה בשפת הקודש יכול סוף סוף להנות מ"אלטרנטיבה" לאקספלורר. אגב, הליבה של נטסקייפ היא Mozilla ונשגב מבינתי מדוע התמיכה בעברית נכשלה בה בשנים האחרונות.

אלטרנטיבה אחת שצפויה להעלם בתחום החומרה היא זאת למעבדים היקרים. עד היום ניתן היה להוזיל את מחירו של מחשב חדש ע"י בחירה במעבד Celeron של אינטל או Duron של AMD. שני מעבדים אלה שחסכו לרוכשיהם מאות (לפעמים רבות) של שקלים עומדים להעלם מהשוק החל מסוף שנה זאת.

במקרה של אינטל, ה- Celeron החדש ייצא עם ליבה של פנטיום 4 ומחיר הייצור שלו ידרוש עליה חדה במחירו. היעדר יתרון במחיר יחסית למעבד פנטיום 4 "אמיתי" יהפוך אותו כמובן לזן על סף הכחדה.

במקרה של ה- Duron, AMD פשוט הצהירה שהדור האחרון שלהם ייכנס לייצור לקראת סוף השנה.

לדעתי זאת כמובן קנוניה של שתי החברות "לפשט" את עיסוקם. שוק המחשבים מתחיל רק עתה להראות סממני חיים אשר אם יתאמתו רק יעזרו לשורה התחתונה של חברות אלו; פחות משאבים למחקר ופיתוח, פחות הוצאות למפעלים וייצור, ותמונה תחרותית פשוטה בהרבה. מי שממילא החליט לרכוש מחשב לא יתחרט בגלל כמה מאות שקלים; תקציבו פשוט יגביל אותו למעבד הזול ביותר שאחת מהחברות מציעה...

"מוגבל" אינה מילה שיכולה לתאר את יוצרו של Klez. וירוס זה כבר יצא בגרסה חמישית ומתפשט כאש בשדה קוצים.

מי שפיספס את הגיליון של 7/4 ירצה לקרוא אותה ולבטל את חלון התצוגה המקדימה בתוכנת אווטלוק אקספרס כי וירוס זה מתפשט ישר ממנה ללא צורך בפתיחה של קובץ מצורף. בנוסף, הוא מנסה לחבל בתוכנות האנטי-וירוס על מנת למנוע את גילויו. קבצים נגועים בו אינם ניתנים בדרך כלל ל"ריפוי" ויש צורך למוחקם.

כלי לגילוי ולהסרת הפגע ניתן להוריד מקישורית זאת באתר Symantec, ולקרוא בעמוד זה על אופן השימוש בו.

למרות חשיבות המסך, תשומת הלב שהוא מעורר היא קטנה. מי שמשתמש במחשב רק באופן מזדמן סביר שהאיכות הכוללת של המחשב איננה מטרידה אותו יותר מדי; גם מחשב "רגיל" יבצע בדרך כלל מטלות "רגילות" בצורה מתקבלת על הדעת מבלי להתקע או להתלונן יותר מדי. אבל מי שהמחשב עבורו הוא כלי עבודה או שמבלה שעות רבות בשבוע מול משחקי מחשב עלול למצוא שהוא מזיק לבריאותו על מנת לחסוך שקלים.

ככלל, איכות התצוגה נמדדת במונחים של "גודל נקודה" ו- "קצב ריענון". שטח הצפייה של המסך, להבדיל מגודל המסך, חשוב בעיקר מטעמי נוחיות בעבודה ואינו מדד לאיכות. משני מאפייני האיכות, קצב הריענון הוא המשמעותי ביותר לחוויית המחשוב ולתקינות הראיה.

אזהרה (!!): ההסבר המגיע כולל מינוח טכני אשר עלול לנסות ולהניע משאבי חשיבה חלודים. במידת הצורך יש לחזור על הכתוב מספר פעמים לפני שנכנעים ועוברים למשחק סתמי וממכר...

כל מסך בנוי משכבה מאד צפופה של צבענים זרחניים, אשר למען פשטות ההסבר מתקבצים למשולשים של צבעי היסוד; אדום, ירוק וכחול. צבענים זרחניים אלה המכונים "פוספורים" יוצרים את התמונה הנראית. הפוספורים "נצבעים" כאשר אלקטרונים פוגעים בהם.

מבלי להכנס ליותר מדי פרטים טכנים, "גודל הנקודה" הוא המרחק בין מרכזי המשולשים הנ"ל. כעקרון, ככל שגודל הנקודה קטן יותר גם החדות של התמונה תהיה טובה יותר. הבעיה עם הכללה זאת היא שקיימות ארבע שיטות לייצור מסכים וכל אחת יוצרת את ה"שלשות" הללו בצורה שונה. בגלל זה, מסך אשר מצוין עליו שהוא בעל גודל נקודה של 0.25 עשוי להראות חד יותר ממסך אשר מפרסם את עצמו כבעל גודל נקודה של 0.20. מאחר שצריך להיות בעל ידע בטכנולוגיית מסכים על מנת לדעת איזה מסך עדיף ברמת מחיר זהה עדיף להסתכל על קצב הריענון כמדד אמין יותר לגבי איכות המסך.

כל המסכים בימנו יכולים לעבוד ברזולוציות שונות. מסך שעובד ברזולוציה של 600x800 בונה את התמונה מ- 600 שורות שכל אחת מהן מורכבת מ- 800 פיקסלים. על מנת ליצור את התמונה, אלקטרונים "נורים" לעבר הפוספורים אשר מרכיבים את הפיקסלים. כל שורה "נצבעת" בעזרת האלקטרונים בנפרד ובמהירות אדירה. הקצב שבו כל המסך "נצבע" מחדש הוא "קצב הריענון".

קצב הריענון נמדד בתדירות, ומכאן המונח הרץ כסימון לקצב ריענון. מסך שמתרענן בקצב של 85 הרץ למעשה "מציג" את המסך 85 פעמים בשניה. קצב הריענון תלוי מאד בגודל המסך וברזולוצית העבודה. ככל שרזולוצית העבודה גדולה יותר, כך עורך יותר זמן "לצבוע" את המסך, וכנ"ל ככל שעולה גודל המסך .

על מנת למנוע "עייפות צפייה" מקובל היום שקצב ריענון של 75 הרץ (פעמים בשניה שהמסך מתרענן) הוא קצב סביר. בקצב הזה לא יראה "ריצוד" של התמונה; סימפטום של מחזור "צביעה" חדש של המסך. 60 הרץ עשוי "להראות" כמספק תמונה ללא ריצוד, אך שהיה ארוכה מול מסך כזה בהחלט עלולה להסתיים בכאב ראש "בלתי מובן". יש שאומרים שגם בקצב ריענון של 75 הרץ מעייף אותם.

כתבתי שקצב הריענון תלוי ברזולוצית העבודה, נכון? כאן גם טמון תרגיל שיווקי בו משתמשים בוני מערכות על מנת לצוד את עיניהם של רוכשים תמימים. מפרסמים מחשב עם מסך גדול במחיר חסר תקדים. אז היכן התרגיל? סביר מאד שלקצב הריענון של המסך יש יד בכך. אם המסך יאפשר לנו לעבוד רק ברזולוציה של 600x800 בקצב ריענון שלא יגרום לנו לרצות לעזוב את המסך אחרי דקות מעטות, עדיף כבר מסך קטן יותר שיתן לנו קצב ריענון גבוה יותר ברזולוציה גבוהה יותר.

צריך לזכור שבכל מסך ככל שרזולוציית העבודה גדלה כך קצב הריענון קטן. מסך שנותן לנו קצב ריענון של 85 הרץ ברזולוציה של 600x800 יתן לנו קצב ריענון של 55 הרץ בלבד ברזולוציה של 1024x1280, גם אם יצרן המחשב מבטיח לנו שהרזולוציה הזאת ניתנת להשגה...

אין ארוחות חינם, ומסך טוב אמנם עולה יותר אבל הוא מחזיר את ההשקעה בעיניים בריאות, עבודה מול המחשב ללא כאבי ראש, הנאה רבה יותר ופריון-עבודה.

תגובות? תלונות? הצעות לאתרים או תוכנות? כתבו

שלמה

סובלים מהסינדרום שנקרא "World Wide Wait"? זוהי כמובן התסמונת של המתנה אין סופית עד שעמוד אינטרנט מועיל בטובו להצטייר סוף סוף בדפדפן. מהגזלנים הגדולים של רוחב הפס הם תמונות ומודעות. גלישה ללא מודעות עשויה להאיץ את הגלישה באופן משמעותי.

Webwasher היא תוכנה שמאפשרת לסנן את מודעות הפרסום שהדפדפן יציג הן ע"י סינון כתובת המקור והן על פי גודל המודעה. מקור הכתובת היא לפעמים בעייתית למציאה אבל גודל המודעה פשוטה יחסית; תוכנה קטנה זאת תעלה על המסך סרגל פיקסלים אשר יאפשר לכם למדוד את מידות המודעה. מכיוון שמרבית אתרי התוכן עושים שימוש בגודלי מודעות זהים, מספר קטן של מדידות יאפשר גלישה ללא מודעות. כשהוספתי לרשימת המסנן את הגדלים 200x200, 100x110 ו- 400x55 אפילו אנימציות הפלש באתר של וואלה הפסיקו להטריד.

Webwasher מאפשרת להגדיר מסננים למטרידים נוספים; עוגיות, "מקקי" אינטרנט, ומגוון לא קטן נוסף של פרמטרים שיגנו על פרטיות הגלישה.

הגדרת התוכנה לביצועים מיטביים אינה לגמרי אינטואיטיבית ולכן מי שמתכוון להוריד את התוכנה כדאי שיוסיף אתר זה למועדפים; מרבית אפשרויות ההגדרה מופיעות ומוסברות בו כולל צילומי מסך של התוכנה.

מי שטרם הצטרף למהפכת הפס הרחב עשוי לדברי המו"ל להנות מגלישה אשר מהירה בעד 45% מהרגיל.

התוכנה חופשייה לשימוש אישי.

התוכנה מתאימה לכל גרסאות חלונות פרט ל- XP.
גודל הקובץ: 1012 ק"ב
לאתר התוכנה: www.webwasher.com/en/products/wwash/index.htm
להורדת התוכנה: http://www.webwasher.com/download/wash30.exe
בעיות בהגדרת התוכנה?: http://www.pacificnet.net/%7Ebbruce/workshop.htm

 

answersthatwork.com

גם משתמשי מחשב וותיקים נדרשים מדי פעם לעזרה, לא כל שכן משתמשים מזדמנים או מי שכבר השתלט על תוכנה או שתיים אבל מעוניין ללמוד כל פעם עוד משהו.

אתר זה אינו מבטיח לפתור את בעיותיהם של משתמשי מחשבים באשר הם אלא מציע פתרונות לערב רב של מצבים שמשתמשי מחשבים עשויים להתקל בהם אם בצד של חומרה או בצד של תוכנה.

כמו ששם האתר מרמז, הפתרונות המוצעים הנם פתרונות "שעובדים", מתוך ניסיונם האישי של בעלי האתר. הפתרונות מוגשים כקובצי וורד ניתנים להורדה אשר מותקנים בתיקייה ייעודית במחשבו של הגולש. כל מסמך כזה שמורידים מצטרף לקודמיו באותה תיקייה וכך ניתן לבנות מאין ארכיון של מאמרי עזרה לעיון עתידי ו/או הדפסה. כל מסמך מציג את הפתרון בדרך של שלב-אחר-שלב, ומלווה באיורים בהתאם לצורך.

דוגמה לנושאים שניתן למצוא להם פתרונות; התקנה נכונה של תוכנות, שדרוג רכיבי חומרה, הוספת מחשב לרשת ביתית, ובנוסף מאמרים שנוגעים למצבים ספציפיים בתוכנות שכיחות ובמערכות ההפעלה של חלונות (ושל נובל אם מישהו צריך).

באתר גם קישוריות לתוכנות שימושיות ומנהלי התקן, ולמסד נתונים אשר מתייחס לתוכנות שעולות עם מערכת ההפעלה שאינן בהכרח חיוניות; ניתן לקבל מידע לגבי רבות מהתוכנות הנ"ל ובכלל זה את הדרך להפטר מהן אם הן אינן נדרשות.

חסרון פוטנציאלי לאתר הוא שפתו - אנגלית אם כי השפה של מאמרי העזרה היא פשוטה וקל לעקוב אחר ההוראות.

 

נכון, כבר התייחסתי למונחים אלה בעבר, אבל לאור הקטע על המסך היום, חברי רשימת התפוצה שנוספו מאז וודאי ישמחו לזכות בסיבוב שני.

פיקסל הוא "סירוס" לקיצור של המילים "Picture Element", יחידת תמונה בתרגום חופשי. פיקסל עבור התמונה הדיגיטלית הוא כמו אבן צבעונית בודדת עבור רצפת פסיפס.

התמונה הדיגיטלית מחולקת לשורות וטורים של ריבועים; פיקסלים, כאשר כל פיקסל מגדיר את הצבעוניות של הריבוע אותו הוא מייצג. ככל שצפיפותם של הפיקסלים גדולה יותר, כך תתקבל תמונה חדה יותר.

צפיפותם של הפיקסלים נמדדת ברזולוציה; מספר הפיקסלים למידת מרחק. נהוג להתייחס למסך המחשב כבעל רזולוציה של 72 פיקסלים לאינץ' שהם כ- 28 פיקסלים לס"מ. את רזולוציית המסך לא ניתן כמובן לשנות אבל את רזולוציית שולחן העבודה (התצוגה) בהחלט כן.

אנו משנים את רזולוציית שולחן העבודה ע"י שינוי בגדלים של הפיקסלים שמציגים אותו. אם שולחן העבודה הרגיל שלנו מכוון לרזולוציה של 600x800 ואנו משנים אותו ל- 1024x768 הרי שגודל הפיקסלים יקטן ושטח התצוגה היחסי יגדל. לבעלי עיניים עייפות זה גם עלול לדרוש את הרכבתם של משקפי הקריאה...

מי שעוד לא גילה זאת, את רזולוציית שולחן העבודה ניתן לשנות מתוך היישום "Display" - "תצוגה" אשר נמצא ב- "Control panel" - "לוח הבקרה", תחת "Settings" - "הגדרות" בתפריט "Start" - "התחל". פס הגלילה של רזולוציה נמצא בחלון "Settings" - "הגדרות" ביישום.

גישה מהירה ליישום מתבצעת ע"י הקלקה בכפתור ימין של העכבר על מקום ריק על שולחן העבודה, בחירת האפשרות "Properties" - "מאפיינים", ובחירת התווית "Settings" - "הגדרות".

 

וודאי קרא לכם פעם שהקלקה על קישורית הביאה אתכם לעמוד עם שגיאת 404 המפורסמת שמנוסחת בערך כך:
HTTP 404 - File not found

במקרים רבים, העמוד המבוקש אכן קיים אבל "נדד" למקום אחר. למרות זאת לא הכל תמיד אבוד.

עמודי אינטרנט הנם למעשה קבצים אשר שוכנים בתיקייה, כמו שקובצי המידע שלנו מסודרים במחשבינו הפרטיים. אם בעל האתר פשוט הזיז את הקובץ או שינה את שמו קיים סיכוי סביר שניתן עדיין למצוא אותו. כיצד?

כתובת אינטרנט מורכבת בדרך כלל מהאותיות www שלאחריהן ה- "שם דומיין" והדומיין אשר מופרדים זה מזה בנקודות, ועמוד אינטרנט ספציפי שיופיע אחרי לוכסן. במקרה של "שמש" הכתובת של השבועון נראית כך: www.shemeshpc.com/ezine.html.

אם קיבלנו הודעת 404 כל שצריך לעשות הוא להתחיל למחוק אחורה בשורת הכתובת של הדפדפן. לפי הסדר מוחקים כל "שם קובץ" כולל הלוכסן שלו ומנסים את המזל ע"י לחיצה על "Enter".

בדרך אנו עשויים לגלות עמודי 404 נוספים או הודעות חדשות, ואפילו רשימות של קבצים. במקרה האחרון יש לחפש קובץ בשם "index" ולהקליק עליו. במוקדם או במאוחר נגיע לעמוד הראשי של האתר אשר ממנו אנו עשויים למצוא את הקישורית לעמוד המיוחל.

שיטה זו תעבוד כמובן רק אם האתר עדיין קיים במחשב שאליו הגענו אבל גם אם הוא כבר איננו אנו עשויים לגלות בדרך אתרים שמעולם לא היינו מגיעים אליהם. אני גיליתי כמה פנינים בדרך זאת, למרות שאינני ממליץ על שיטת גלישה זאת כדרך חיים...

אגב, את הודעות 404 ניתן ליצור בהתאמה אישית ובעמוד זה תמצאו קישוריות לעמודי 404 שונים ומשונים. תהנו.