אנחנו מתקרבים לשבועיים מהיום שהוירוס SirCam החל במסעו בחלל הקיברנטי, ושוב בעולם הגשמי נמחקו מחשבים, נשאלות שאלות, ועשרות אלפי מוחות קודחים מחפשים תשובות.
אפילו נורטון ,אשר מותקנת בעשרות אלפי שרתים להפצת דוא"ל, ושתפקידה הוא לזהות סממנים של תוכן חשוד ולמנוע את הפצתו, נכשלה כשלון מוחץ. מהנדסי התוכנה אף נכשלו בכתיבת טלאי מתאים בזמן סביר, כך שעשרות אלפי דברי דואר נגועים המשיכו בדרכם לנמענים תמימים, ומשם לעשרות אלפי מחשבים נוספים, ימים רבים לאחר החשיפה הראשונה.
סטטיסטיקות מעניינות ומעקב גרפי אחר התפשטות הנגיף אפשר לראות באתר של messagelabs, אשר מטפלת במילוני דברי דוא"ל מידי יום, ועוקבת אחרי תפוצת וירוסים.
הבעיה הגדולה של SirCam היא שמקבל הדואר, קיבל דואר ממקור מהימן לכאורה, כי הוירוס העתיק את כתובתו מפנקס הכתובות של אותו מקור מהימן. מקבל הדואר, שמח וטוב לב מהודעה שקיבל, פתח בהקלקה שמחה את הקובץ המצורף והדביק בחטף את מחשבו.
ופה למעשה קבור הכלב. הוירוס עצמו יודבר בסופו של דבר ואחר יבוא בעקבותיו ויודבר אף הוא, וחוזר חלילה. בעיה גדולה יותר, ובהרבה, היא החדירה לפרטיות שוירוסים מסוגו מבצעים תוך ניצול נקודות התורפה של המחשב, של התוכנות שמשמשות אותנו, ושלנו עצמנו.
כמה שהדבר ישמע ככפירה, ניתן להמנע מוירוסים שמקורם באינטרנט ללא הגנה של תוכנת אנטי-וירוס כלשהי. כל שצריך הוא לנהוג בתבונה בקובצי דוא"ל ולהמנע מהורדת תוכנות ממקורות מפוקפקים (מוסיקה, תמונות, ווידיאו קליפים אינם נשאים של וירוסים). אבל המלחמה נגד החדירה לפרטיות דורשת גישה קצת שונה.
נקודות החדירה לפרטיות שלנו נמצאות בשלשה מוקדים עיקריים; עוגיות, כתובת הדוא"ל שאנו משאירים באתרי אינטרנט ופורומים, ולמשתמשי תוכנות לשיתוף קבצים ו/או מכורי IRC - כתובת המחשב שלנו, או בשפה המקצועית כתובת ה- IP.
עוגיות הן חלק מעובדות החיים הקיברנטיים והדרך הטובה ביותר לטפל בהם היא ע"י שימוש בתוכנה שמאפשרת לנו למחוק באופן שוטף את אלו שאיננו חפצים ביקרם. בדרך זאת ניתן לאשר קבלת עוגיות ללא אבחנה, אבל מכיוון שבכל גלישה תיקיית העוגיות היא ריקה, או כמעט ריקה, לשותלי העוגיות אין דרך להתחקות אחר מסעותינו באינטרנט.
על תוכנת חינם שעושה בדיוק את זה כתבתי בגליון של 06.16.01
דרך נוספת למחיקת טביעות רגלינו באינטרנט היא ע"י שימוש בשרת Proxy של ספק האינטרנט.
שרת פרוקסי ממוקם בינינו לבין מחוז חפצנו. כאשר אנו גולשים דרכו, מבקש עמוד האינטרנט הוא למעשה שרת הפרוקסי, אשר מעביר לנו את העמודים המבוקשים באופן שקוף, לכן נוכחותנו למעשה נעלמת מעינו הפקוחה של שרת היעד. שרתים מאובטחים בדרך כלל מסרבים לעבוד עם שרתי פרוקסי כך שפתרון זה אינו מושלם, אבל למרבית צרכי הגלישה שירות זה מספק את הסחורה. את אופן הגדרת הדפדפן לגלישה דרך שרת הפרוקסי של ספק האינטרנט, ניתן לקבל מאנשי התמיכה הטכנית, ובחלק מהמקרים גם מאתר ספק האינטרנט. שלבי ההגדרה הנם קלים, אינם דורשים אתחול מחדש של המחשב, ואם נתקלים בבעיה, ניתן להחזיר את ההגדרות המקוריות בשניות ולהמשיך לגלוש ללא פרוקסי.
לבעלי פרנויה מתקדמת, שירות אינטרנטי לגלישה אנונימית מוצע ע"י גורמים שונים, חלקם בחינם וחלקם בתשלום.
www.orangatango.com/ מציעה לגולש שירותים אנונימיים מגוונים. הגלישה האנונימית מתבצעת ע"י שימוש ב- "דפדפן ורטואלי" - חלון דפדפן שמוצג על מסך המחשב במקום הדפדפן של המשתמש.
השימוש בו אינו שונה במידה רבה מהדפדפן הרגיל אלא מאי; מכיוון שהגלישה מתבצעת הלכה למעשה מהשרת שלהם, הגלישה אינה משאירה עקבות במחשב של המשתמש. ניהול המועדפים אף הוא מתבצע מתוך הדפדפן הוירטואלי כך שאין במחשב של המשתמש ולו זכר לאתרים שאליהם גלש, שלא לדבר על עוגיות.
לזה מתווסף תא דואר אלקטרוני אשר מצפין כל כתובת דואר אלקטרוני שאנו עלולים להשאיר בביקורים באתרים שונים או פורומים, והרי פתרון שלם להגנה על הפרטיות.
השירות, שניתן בחינם ואמור להיות ממומן מפרסומות, נמצא בגרסת בטא, אך מכיוון שאיננו מתקינים דבר במחשב הרי שגם אין סכנה ליציבות שלו.
שירות דומה ניתן ע"י Safeweb אשר מציג את האינטרנט תוך שימוש בדפדפן של המשתמש ע"י הוספה של סרגל כלים חדש וחלונית להצגת פרסומות. שני המקורות הנ"ל משתמשים בהצפנה למידע המועבר מצד לצד, מה שמוריד במשהו את מהירות הגלישה אך מונע "ציתות" מדורשי רע מזדמנים.
פתרון שאינו גוזל נכסי נדל"ן מהמסך הוא של Freedom, אשר מציע שתי רמות של הגנה:
מערכת התוכנה שלה 2.2 מכילה ארבעה מנגנוני הגנה; חומת אש אישית אשר תפקידה למנוע חדירה בלתי רצויה למחשב, מנהל עוגיות אשר מאפשר למחוק ו/או לסווג עוגיות מותרות ואסורות, מנהל מודעות וחלונות מוקפצים שמאפשר את ביטולם או סינונם, ומנהל סיסמאות ומידע אישי אשר שומר מידע אישי וסיסמאות באופן מוצפן, וממלא טפסי אינטרנט ו- Login באופן אוטומטי.
רמת ההגנה מוגברת של Freedom, משלבת את מאפייני ההגנה של פתרון התוכנה, אך מוסיפה גלישה דרך פרוקסי אנונימי מאובטח, משלוח דוא"ל מוצפן ו/או אנונימי, מעקב אחר דואר יוצא ועוד.
שני הפתרונות של FREEDOM הנם בתשלום כמובן.
ניסיון אישי מוצלח יש לי גם עם Mailexpire עליו המלצתי בגליון 09.05.01 כפתרון להשארת כתובת דוא"ל פרטית שחסינה מדואר זבל מכיוון שהיא מתבטלת מאליה.
שירות חינם דומה אך מורחב יותר ניתן ע"י Sneakmail אשר פותחים עבורנו חשבון דוא"ל אנונימי אמיתי, שניתן ליצור בעזרתו כתובות דוא"ל רבים. כל כתובת ניתן לשייך לאתר שאצלו השארנו את פרטינו האישיים. כאשר מתחיל להגיע דואר זבל לאחת הכתובת שיצרנו, ניתן להתחקות אחר שולחי הדואר ולהתלונן אצל ספקי האינטרנט שלהם, וכמובן לבטל את הכתובת הזאת מבלי צורך לבטל את החשבון כולו.
אינני ממליץ כמובן לוותר על תוכנת אנטי-וירוס טובה ועד שאווכח של- Kaspersky Anti-Virus (AVP) קם פתרון עדיף הוא ימשיך לשרת כל מחשב שיימצא ברשותי.
ואם תשלבו הגנת אנטי-וירוס טובה עם שילוב כלשהו של הפתרונות האחרים עליהם כתבתי היום, אני לא יכול להבטיח שתמיד תמצאו עניין בפרטים האישיים של האינטרנט אבל לחטטני האינטרנט יהיה קשה מאד לגלות את הפרטים האישיים שלכם.
תגובות? בקשות? תלונות?כתבו
שלמה
