חלקכם וודאי שואלים מדוע אני שם דגש על נושאי אבטחה, הרי מה יש במחשבים של רובנו שעשוי לעניין עיניים פולשניות?

זה אולי נכון אבל המידע שבמחשב איננו הדבר היחיד שעלול לעניין בעל זממה. תוכנות זעירות שניתן להורידן בנקל מהאינטרנט יכולות לתת לצד שלישי גישה למחשב למטלות שונות; כמקום לאחסון זמני של חומר פורנוגרפי או אחר (באמת לא המצאה שלי!) שה"יזם" אינו רוצה לאחסן אצלו, כמחשב אשר ישתתף בהתקפה יזומה על אתר אינטרנט, ל"הקלטה" של פעילות המקלדת בתקווה לדלות שמות משתמש וסיסמאות של אתרים (כמו בנקים) שאתם נכנסים אליהם או של כרטיס אשראי אם אתם מבצעים רכישות מזדמנות באינטרנט, וסתם לביצוע נזק "בשביל הכיף".

אתר שימחיש לכם בזמן אמת את הקלות הבלתי נסבלת של חדירה למחשבים הוא נושא אתר היום. מכיוון שהצגת הבעיה בלבד איננה מספיקה עבורי, אפנה אתכם גם לכמה פתרונות אפשריים.

שאר הכתבה ממתינה לכם כמנויים של "שמש בדואר". ההצטרפות פשוטה ומשתלמת! לחצו כאן למידע נוסף

את דפדפן האינטרנט Mozilla כבר הזכרתי כמה פעמים בעבר אך אני יודע כמה קשה להפטר ממנהגים ישנים, ובמיוחד כשמדובר במוצרים של מיקרוסופט. אני חייב להודות שעם כל המגרעות שלו מי שהתרגל לעבוד אתו לא ימהר להחליף את אקספלורר. אבל ישנה לדרך להנות ממגוון רחב של תוספות ועזרי גלישה שחסרים באקספלורר מבלי לוותר על המראה שכבר התרגלתם אליו.

אחד הדברים ששבו את ליבי במוזילה הוא האפשרות לגלוש ולנהל את כל האתרים מחלון דפדפן אחד. שיטת גלישה זאת נקראת "Tabbed browsing" - "גלישה בעזרת לשוניות" בתרגום חופשי. במקום לפתוח אתרים בחלונות דפדפן חדשים, עמודי האינטרנט עולים כל אחד בחלון עצמאי אשר נמצא מתחת לחלון הראשי. כל עמוד מזוהה ע"י לשונית נפרדת שלחיצה עליה מגלה את העמוד. בדרך זאת אפשר ללחוץ על קישורית, ובזמן שהיא עולה בחלון חדש (מאחורי החלון הראשי) ניתן להמשיך לקרוא בעמוד המקורי וגם להמשיך ללחוץ על קישוריות שאף הן תעלינה "ברקע". מעבר לנוחיותה היא גם גוזלת הרבה פחות משאבי מחשב מאשר פתיחת חלונות מלאים עבור כל אתר שמעוניינים לגלוש אליו.

אבל זה לא הכל.

מוזילה גם מאפשרת גלישה ללא חלונות מוקפצים ומודעות. התוכנה של היום יודעת לעשות את כל אלו ועוד תוך שימוש בממשק המוכר של אקספלורר.

שאר הכתבה והקישוריות לתוכנה ממתינים לכם כמנויים של "שמש בדואר". ההצטרפות פשוטה ומשתלמת! לחצו כאן למידע נוסף

קוראים וותיקים אולי זוכרים שמונח זה כבר נדון בעבר אבל למי שפיספס, מי שטרם הבין ומי שמעוניין לדעת עוד, החלטתי להרחיב עליו את הדיבור

זה בוודאי יפתיע את רובכם שבעת חיבור המחשב לרשת מקומית או לאינטרנט קיימות מעל ששים אלף נקודות כניסה אפשריות למחשב שלנו. כניסות אלו מכונות "Ports", והן כולן ממוספרות, זמינות וממתינות לבקשות התחברות.

במהלך גלישה באינטרטנט אנו עושים שימוש בכניסה יחידה; כניסה 80. קבלה ומשלוח דוא"ל מבוצע מסורתית בכניסות 25 ו- 110, מה שמשאיר עדיין מעל ששים אלף נקודות כניסה פנויות למחשב שלנו!

חומת אש היא תוכנה שמאפשרת לנו לשלוט על נקודות הכניסה והיציאה מהמחשב. את המלאכה הזאת היא מבצעת ע"י "האזנה" לבקשות תקשורת שמגיעות מחוץ למחשב וממנו, ובדיקת ה"הכשר" של בקשות תקשורת מול רשימת הרשאות אשר מוגדרות ע"י המשתמש.

הגדרה של חומת אש איננה מלאכה פשוטה אך מכיוון שהמשתמש הביתי מבצע בדרך כלל מטלות רשת מצומצמות ונדרש להגדיר מחשב בודד המו"לים של חומות-אש ביתיות יצרו מנגנונים פשוטים להגדרת התוכנות. הן פועלות בערך כך:

כאשר חומת האש מזהה ניסיון תקשורת, התוכנה מעלה חלון אשר שואל את המשתמש אם לאשר את התקשורת הנ"ל. למשתמש בדרך כלל ניתנת האפשרות לאפשר את התקשורת באופן חד פעמי, או להגדיר "כלל" שעל פיו סוג תקשורת זה מותר תמיד או אסור תמיד.

בדרך זו המשתמש נדרש בדרך כלל להגדיר הרשאה פעם אחת בלבד עבור כל תוכנה אשר מבקשת ליצור קשר עם האינטרנט, וכנ"ל לגבי תקשורת נכנסת.

שאלה זאת התקבלה מג.ש. בעקבות ההפניה לתוכנת האיחוי מהגיליון הקודם: ". . .מה דין הסריקה שהייתי נוהג לעשות לפני כל איחוי, האם הטיפול הזה עדיין נדרש. . ?"

ואני משיב:

סריקת דיסק איננה נדרשת בדרך כלל אם המחשב עובד באופן תקין. כדאי לבצע סריקת דיסק בעיקר במקרים שבהם חלונות נסגרה "שלא בדרך הטבע" כגון נתקעה והיה צורך לכבות את המחשב בכפתור ההפעלה, הפסקת חשמל וכו'. אם המחשב עובד בסדר סריקה תקופתית (מדי חודש לדוגמה) צריכה להספיק.

סורק הדיסק בודק מספר דברים שהחשובים ביניהם הם שניים: אם הקבצים והתיקיות במחשב מאורגנים בצורה נכונה, ואם מערכת ההפעלה יודעת את ה"כתובות" שלהם בדיסק. סריקה מתקדמת גם מאפשרת לבדוק את מצבו הפיזי של הדיסק. פגם פיזי בדיסק עלול למנוע ממערכת ההפעלה לקרוא או לכתוב מידע לדיסק, אך מכיוון שבדיקה זו ערוכת זמן רב מאד כדאי לבצע אותה רק אם נראה שהמחשב מתקשה לקרוא מידע שרק תמול-שלשום קרא ללא בעיות.

זיוה שואלת: "אתה מציע דרך למחוק את הקבצים הזמניים במחשב שלי - חלונות. אני מוחקת אותם בכניסה ל . start, find, files and folders: *.tmp. סימון, מחיקה ושליחה לסל המחזור. מה ההבדל?"

ואני משיב:

הדרך שאת מאתרת את קובצי ה- tmp שלך היא מצוינת אך היא אינה מוחקת את הקבצים אלא מעבירה אותם לסל המיחזור. כדי למחוק אותם סופית חייבים לרוקן את סל המיחזור.

ואני מוסיף: קבצים בעלי הסיומת .tmp אינם היחידים אשר מוצאים מסתור בתיקיית Temp אשר בתיקיית Windows. אנו נמצא שם שאריות מקובצי ההתקנה של תוכנות, קובצי צריבה, וסוגים רבים של קבצים אשר תוכנות אחרות יצרו. כדי להפטר מאלו יש צורך למחוק את כל תכולת תיקיית Temp.

זה הכל לשבוע זה! להתראות בשבוע הבא.