נבכי הקופסא האפורה - תושבות לאביזרים נלווים
תושבות הרחבה:
רוב התושבות הנותרות מיועדות למתאמים אשר מאפשרים חיבור של אביזרים נוספים למחשב. התושבות נקראות תושבות הרחבה, ולמתאמים שמתחברים אליהם קוראים כרטיסים או פשוט...מתאמים. המתאמים השכיחים שמתחברים לתושבות ההרחבה הם כרטיס/מאיץ מסך, כרטיס קול ומודם. כיום גם רואים שימוש גובר במתאמי סקזי ומתאמי רשת.
כרטיס מסך:
תפקידו הוא להמיר מידע דיגיטלי, שאותו המחשב "מבין" אך המסך אינו יכול להציג, למידע אנלוגי אשר מסך יכול להציג.
מגוון כרטיסי המסך בשוק הוא רב כמעט כמו פער המחירים שביניהם; מכמה עשרות שקלים לאלפים. הסיבה נעוצה בדרישות התצוגה השונות שהתוכנות המודרניות מציבות, ובעיקר אלו אשר תכליתם להציג תלת מימד כדוגמת משחקים.
כרטיס המסך המודרני הינו כמעט מחשב בפני עצמו. הוא מכיל זיכרון משל עצמו ואף מעבד עצמאי.
בהכללה, כמות הזיכרון של הכרטיס תקבע את גודל המסך בו הוא יכול לתמוך, ואת המהירות שבה הוא יכול להציג שינויים בהצגת המידע.
"מנוע" או מעבד התלת מימד שלו יקבעו את האיכות שבו הוא יכול להציג שינויים קטנים בגוון ובגודל - או במונח מקצועי; יכולת הרידנור שלו.
משתמש אשר לבד מגלישה באינטרנט עושה שימוש בעיקר ביישומים משרדיים כמו מעבד תמלילים וגיליון אלקטרוני, אינו חייב להשקיע בכרטיס יקר ובעל זיכרון רב, מה גם שמרבית הכרטיסים היקרים פחות תומכים ברינדור תלת-מימדי בסיסי. אך מי שמייעד את המחשב גם ליישומי תלת-מימד או משחקים מהדור החדש כדאי שיעדיף כרטיס עם מנוע תלת-מימד ידוע ו- 16 מגבייט של זיכרון לכל הפחות.
מילת אזהרה:
מחשבים רבים היום מוצגים כמכילים כרטיס תלת-מימד מפורסם בעוד שלמעשה אותו "כרטיס" אינו נפרד מהלוח-אם אלא מובנה בתוכו. למחשבים אלו חסרון שמתבטא בפגיעה, ולעיתים ניכרת, במהירות האמיתית של המחשב.
"כרטיסים" אלו נקראים "On-Board" ואין להם מעבד עצמאי אלא הם נשענים על המעבד והזיכרון של המחשב. מי שחפץ במחשב שהוא גם מכונת משחקים חזקה או משתמש קבוע בתוכנות גרפיות עדיף שיתרחק מ"מציאות" כאלו.
לעמוד הבא - המשך תושבות הרחבה
