כוננים: כל מארז מחשב מכיל תאים אשר לתוכם מכניסים כוננים. כונן הוא פשוט מארז אשר מכיל אמצעי לאחסון מידע דוגמת דיסק, סי די רום, טייפ גיבוי או די וי די. אני לא מכיר מחשב שמיוצר כיום ללא שלשה כוננים לפחות - כונן דיסק קשיח, כונן דיסקטים, וכונן סי די רום.
כונן דיסקטים: כונני הדיסקטים הסטנדרטים מאפשרים שימוש בדיסקטים נשלפים אשר יכולת האחסון שלהם הוא 1.44 מגבייט. כונני הדיסקטים הנם איטיים להחריד במונחים של היום, וקיבולת הדיסקטים מספיקה ליישומים מעטים בלבד.
הדיסקטים עצמם הנם מדיה בלתי אמינה לאורך זמן.
הכונן עצמו עדיין שימושי במצבים רבים כמו העברה של קבצי עיבוד תמלילים ומידע אחר ממחשב למחשב. כמו כן הוא חיוני לאחר קריסת מערכת ההפעלה או הדיסק הקשיח, שכן בעזרת כונן הדיסקטים עדיין יש אפשרות גישה למחשב.
כונני דיסק קשיח: הדיסק הקשיח הוא מאגר המידע העיקרי של המחשב. עליו "יושבת" מערכת ההפעלה ועליה מתקינים את תוכנות המחשב ושומרים מידע.
דיסקים קשיחים נבדלים זה מזה בשני מאפיינים עיקריים; קיבולת המידע אותם הם יכולים לאחסן, ומהירות הגישה שהם מאפשרים למידע ולהעברתו.
הקיבולת של הדיסק נמדדת במגבייט וגיגבייט. לקבלת מושג לגבי מונחים אלו אפשר להסתכל על המספרים הבאים: דיסקט סטנדרטי (ראה למעלה), יכול להכיל עד 1.44 מגבייט. התקנה של חלונות 98 יכולה לצרוך בין 70 ל- 230 מגבייט. תקליטור שאורכו 74 דקות מכיל 640 מגבייט של מידע. 1 גיגבייט = 1000 מגבייט. בגלל הקיבולת הגדולה של הדיסקים המודרנים השימוש במגבייט לתיאור גודל הדיסק כבר נעלם למעשה מהעולם.
מהירות הדיסק נמדדת בסיבובים בדקה, ובמאפיינים נוספים שמוצאים את ביטויים במונחים כמו ATA33 ,UATA , ATA , ו- ATA66 וגבוה יותר. שמות אלו הם של תקנים אשר מצביעים על הטכנולוגיה שבה משתמש הדיסק להשגת מהירות העברת מידע. לעיתים נראה שימוש בראשי התיבות UDMA במקום ATA אך להבדל זה משמעות קוסמטית בלבד. ATA33, ATA66 ו- ATA100 הם עדיין חדשים יחסית ולא כל לוחות-האם מאפשרים לנצל את תכונותיהם.
